המרכז לגשטאלט יישומי 052-8134591

חדשות המרכז לגשטאלט ישומי

קורס גשטאלט- מי יושב על הכיסא שלי ב 27.6 יפתח קורס גשטאלט בן 4 מפגשים שמלמד ביסודיות איך להשתמש בטכניקת הכיסא הריק

קורס גשטאלט- מי יושב על הכיסא שלי ב 27.6 יפתח במודיעין קורס גשטאלט המלמד את הכלי הכי מפורסם ויעל של הגישה לטיפול בקונפליקטים, מערכות יחסים, הילד הפנימי, אבל, סיום, עבודה עם רגשות ועוד.. הקורס- מי יושב על הכיסא שלי הקורס מיועד למטפלים, מאמנים ומנחים מכל גישה וסוג פרטים בטל:052-8134591



נפתחת קבוצת סופרויז'ן קבוצה קטנה ואישית המיועדת לתמיכה מקצועית במאמנים, מטפלים ומנחי קבוצות. פרטים נוספים בטל:052-8134591

חיפוש באתר

קטגוריות - הבלוג של יעל

טיפ מקצועי- מה אומר עליך השימוש בגוף. זה לא "אני", זה "אתה"

 

 

המאמר היום עוסק בתופעה מאוד נפוצה, ולעיתים לא מודעת. אדם מתחיל לספר משהו ופתאום עובר מגוף ראשון לגוף שני.

כאנשי מקצוע, חשוב שנהיה מודעים לתופעה, ונדע להתייחס לכך.

קראתי אתמול מאמר בעיתון על חיה של חני נחמיאס- על הצד הכואב שלהם, ואני מצטטת לכם משפט מהכתבה שימחיש את נושא המאמר.

"אני זוכרת איך היו דוחפים לי תינוקות לידיים, כאילו אני סוג של בבא סאלי. את נכנסת לכל בית. היה המחזמר. קלטות. אתה נהיה קצת רכוש של האנשים. הרגשתי שאני חייבת עזרה..."

שמתם לב?

ברגע אחד היא עברה מתיאור החוויה האישית שלה לדיבור בגוף שני-"את". ואח"כ לגוף "אתה".

מדוע כדאי לשים לב לתופעה?

השפה המילולית והלא מילולית, היא הדרך היחידה שלנו ללמוד על מה שמתרחש אצל האדם איתו אנו עובדים. שינויים וניואנסים עדינים בדרך הביטוי של האדם, יכולים ללמד אותנו על תהליכים פנימיים מודעים ולא מודעים אצל האדם.
יכול להיות שמסתתר כאן מפתח נוסף ללמוד על תבניות ודפוסים מעכבים שלו וכדאי להתעכב על כך. מידע נוסף בקורס
כאשר נחקור עם האדם את המשמעות של הניסוחים שלו, הוא יכול ללמוד דברים חשובים נוספים על עצמו.
ועוד לא דיברתי על כך שדרך השפה אפשר ללמוד על מידת הבעלות, אחריות והאקטיביות שהאדם לוקח על חיו. כשהוא מדבר בגוף ראשון, הוא "הבעלים" של החוויה שלו. הוא מכיר בכך, באופן לא מודע, שהאירוע קרה לו. (זהו נושא רחב שאכתוב עליו במאמר אחר בהמשך).

ערכתי לכם קטע קצר מהסדרה בטיפול. הכולל שני קטעים. שימו לב איך ידין (ליאור אשכנזי), עובר בין אני, אתה, אתם ואנחנו.

JavaScript is disabled!
To display this content, you need a JavaScript capable browser.

דוגמאות נוספות

כשהמטופל שלי בקליניקה מדבר על הבדידות שלו הוא אומר:"ואז אתה לבד, בלי אף אחד".

כשרופא השינים שלי, מספר לי בגילוי לב מדוע בחר ברפואת שיניים ולא ברפואה רגילה, הוא אומר:"ואז אתה בחדר מיון עם חולים שיש להם פצעי לחץ, וכל רבע שעה אתה צריך להפוך אותם".

כשתלמידה שלי לא מכינה את המשימה שהבטיחה:"את יודעת איך זה להיות אמא, יש לך המון משימות ואת לא מספיקה כלום".

לא, היא לא דיברה עלי. היא דיברה על עצמה.

האם זוהי צורת דיבור מקובלת? אות של קירבה? או שיש לכך משמעות נוספת?

יכולות להיות מספר סיבות לתופעה. מיד אציין אותן, אך חשוב לי להדגיש כי על מנת שתקבלו מידע אוטנטי, ולא תסתפקו בפרשנויות או ברעיונות, אני ממליצה לברר עם המטופל/מתאמן/נועץ שלכם את משמעות העניין עבורו. אכתוב בהמשך כיצד.

סיבות למעבר מגוף "אני" לגוף "אתה".

1. זוהי השלכה מובנית בשפה, ולאדם יש צורך להשליך. כדאי לברר מדוע.

2. המספר מעוניין לקבל אמפטיה והזדהות מהצד השני, ולכן עובר לגוף שני.

3. כשהמספר עובר לגוף שני, זה משום שהוא מתאר חוויה לא נעימה עבורו ומעוניין להתרחק ממנה, או לא להרגיש את הרגשות הלא נעימים הנלווים לכך, ולכן הוא עובר לגוף שני.

4. ...... הסעיף הזה פנוי עבורכם. אתם מוזמנים להוסיף סיבה נוספת מניסיונכם.

את סעיף 3 אתאר בהרחבה, משום שלדעתי, הוא מאוד משמעותי במיוחד עבורנו, אנשי המקצוע העובדים עם אנשים על תהליכי שינוי.

האם הייתם פעם בהצגה בה ישבתם מאוד קרוב, ויכולתם לראות את אגלי הזיעה על מצחו של השחקן, לשמוע את מיתרי קולו מכחכחים ומכינים עצמם למשפט הבא. איך הייתה החוויה של הצפייה בהצגה?

ולעומתה הצגה בה ישבתם ממש רחוק, בקושי ראיתם או שמעתם משהו, ומרוב שההתרחשות הייתה רחוקה, ההצגה הסתיימה ולא הרגשתם שהייתם בה בכלל. (זאת הייתה דוגמא ויזואלית)

ועכשיו דוגמא אודיטורית- שמיעתית. בחרו שיר שאתם לא אוהבים, מה אתם חושבים, מרגישים וחשים כשאתם שומעים אותו חזק או חלש?

המרחק מהחוויה משפיע על האופן בו אנו חווים אותה. בכל אחד ממרכיבי החושים אפשר לבחור אם להתקרב או להתרחק. זוהי בד"כ בחירה לא מודעת. בגישת ה- NLP  עושים בעקרון זה שימוש מושכל ומכוון ברבות מהטכניקות.

ההנחה שלי היא, שאנו בוחרים את אופן השימוש בשפה בהתאם לצורך שלנו להתרחק/ להתקרב לחוויה עליה אנו מדברים או ביחס לאדם איתו אנו משוחחים. עוד על כך, בקורס.

וחלקנו/ חלקכם/ חלק מהאנשים, בוחר לעבור לגוף שני כשמדובר בחוויות הכוללות רגשות לא נעימים- עצב/ כעס/ כאב וכו..

והזמנה להתנסות קטנה, חזרו שתי שורות אחורה, למשפט המסומן בקו תחתי, וקראו אותו שלוש פעמים. בכל פעם בחרו מילת התחלה אחרת- חלקנו/חלקכם/חלק מהאנשים. שימו לב להבדלים בחוויה הפנימית שלכם (רגש, תחושה, מחשבה) בעת קריאת המשפטים השונים.

כיצד לפעול בקליניקה

כשאני מבחינה כשהאדם איתו אני עובדת עבר לגוף שני, או גוף רבים אני מצביעה בפניו על התופעה.

אם האדם אומר "ואז אתה קרוע מעייפות.." אני בד"כ משתמשת בקצת הומור ושואלת "אני?"

או שאפשר לומר-"שמת לב שעברת עכשיו מגוף ראשון לגוף שני, דיברת על "אתה" במקום על "אני".(אני מתארת את התופעה, ושותקת. ללא אף מילה של פרשנות או שאלה. זה בד"כ מספיק)

התשובה שאני מקבלת בד"כ היא- "לא שמתי לב, מה זה אומר?"

אני כמובן לא עונה על השאלה הזאת, אני מזמינה את האדם לברר בעצמו ומציעה שיאמר את המשפט פעם בגוף ראשון ופעם וגוף שני וישים לב למשמעות העניין עבורו.

בגישת הגשטלאט אנו לא עוסקים בפירוש החוויות של השני, אלא מזמינים אותו לגלות בעצמו. ארחיב על כך יותר בקורס הגשטאלט.

הערה (די ברורה לדעתי, אך בכל זאת)- אם האדם נתון בסערת רגשות, זה ממש לא הזמן לעצור אותו לגבי אופן ניסוח המשפטים שלו. צריכה להיות לו פניות כדי לשים לב.

מניסיוני, עם הזמן, האדם לומד לשים לב ולהיות מודע שאיך שהוא מתנסח. יש לי מטופל שממש עוצר ומנסח מחדש, ושם לב, תוך כדי תנועה, למשמעות של כך, עבורו.

מדוע כדאי לשים לב לתופעה

אולי יש מבינכם שיקראו ויאמרו," מה זאת הקטנוניות הזאת, מה זה כבר חשוב?". כשאני מסייעת לאדם איתו אני עובדת לשים לב ולהיות מודע יותר לבחירות שלו, גם לבחירת המילים, יש לו יותר מידע על עצמו. ועל התהליכים הפנימיים שלו. ומידע זה יכול לשרת אותו עבור בחירות חדשות שהוא מעוניין לעשות.

עוד על הגדלת תשומת לב לניואנסים בשפה נלמד בקורס הגשטאלט- כוחו של קשר אישי.

בחזרה לבלוג

בחזרה לאתר

לקבלת עדכונים ומידע מקצועי