המרכז לגשטאלט יישומי 052-8134591

שלבים ודוגמא ללימוד מילת היום ע"פ חן


1. שואלים את הילד אם הוא יודע מה משמעות המילה

אם כן, מבקשים ממנו להסביר, וגם אם הוא לגמרי טועה בהסבר מתייחסים לכך באופן חיובי ואף פעם לא אומרים לו "אתה טועה" - כדי שתמיד כל מה שקשור למילת היום יהיה בהרגשה חיובית

2. אם הוא לא יודע את המשמעות, נותנים לו לנחש כמה פעמים, נותנים רמזים, למשל "למה זה דומה?", "כמו מה זה נשמע?"

מפרקים את המילה אם יש צורך. הכוונה היא לעזור לילד להבין בעצמו משהו וללמד אותו גם שהוא יכול להתמודד לבד עם הלא מוכר

3. תמיד נותנים לו לנחש. אם אין לו מושג, אז עם הומור מעודדים אותו לענות משהו, לא חשוב מה. זה מפתח את היכולת להעיז, מוריד את הפחד מטעות, ומלמד את הילד לא להמנע מדברים שהוא לא בטוח בהם.

4. אחרי שמסבירים, נותנים מספר דוגמאות או שימושים, כדי שהמילה או המושג לא ישארו מנותקים, אלא יוצרים להם הקשרים עם נושאים אחרים שהילד כבר מכיר. מה שפלדנקרייז קורה "אינטגרציה" של תנועה מסויימת שלמדנו עם שימושים לתנועה בחיי היום-יום

(אז מילת היום של מחר יכולה להיות אינטגרציה)

בכל התהליך משתמשים תמיד בהומור, גם אם מסבירים משהו עצוב או לא נעים.

דוגמא:

למשל, בשבוע שעבר יצאתי עם אלון (בננו בן ה 4) מהבית והוא הראה לי את בשדה את האבן שמתחתיה קבור האוגר שמת לפני מספר חודשים.

קודם כל שיבחתי אותו על זה שהוא זוכר משהו שקרה כל כך מזמן.

אז הסברתי לו על "קבורת שמיים" - בטיבט הנזירים משאירים את הגופות של המתים על הר גבוה, והנשרים באים ואוכלים את המת עד שלא נשאר ממנו דבר. לא דיברתי עם אלון על אנשים מתים כדי לא ליצור חרדה (כי אני לא יכול לדעת איך דיבור על אנשים מתים ישפיע עליו)

אז דיברנו על כל מיני חיות ועל זה שחיות מתות (כי הרי הוא כבר יודע את זה), ועל זה שבמקומות שונים בעולם יש כל מיני מנהגים ושיטות שונים לטפל באותו עניין (מוות)

אלון מאד התעניין ומעצמו נתן לי עוד דוגמאות של חיות מתות שהנשר יכול לאכול

בערב שאלתי אותו אם הוא זוכר על מה דיברנו בבוקר. הוא אמר שלא

נתתי לו רמז, "כשהראת לי איפה האוגר קבור בשדה"

ואז הוא נזכר בנשרים ובהר הגבוה, והסביר לי על מה דיברנו

הנה הצלחתי לדבר עם ילד בן 4 במשך 5 דקות בבוקר ועוד 2 דקות בערב, על:

מוות

גופות

בעלי חיים

הרים

תרבויות שונות בעולם והדרך להתמודד עם בעיה משותפת

מסרים נוספים שעברו בין המילים:

מוות הוא דבר טבעי ואפשר לדבר עליו

כל החיות מתות

הגוף המת הוא כבר רק גוף

ותמיד אני מכניס גם הומור, למשל: בסיום כל ההסברים, אפשר להתבדח וגם לעורר שאלות מחשבה, שאולי נראות במבט ראשות טיפשיות, אבל הן מפתחות חשיבה ביקורתית, לוגיקה, וחשיבה מחוץ לקופסא. הנה שאלה לדוגמא:

אז אתה זוכר, שבטיבט שהיא ארץ רחוקה ליד סין, כשהאוגר מת, אז במקום לחפור בור בשדה ולקבור אותו שם, שמים אותו על הר גבוה ואז באים הנשרים ואוכלים את הגוף המת שלו.

אתה חושב שכשנשר מת ושמים את הגוף המת שלו על הר גבוה, יבואו אוגרים ויאכלו אותו?


אלון צוחק מזה, ואני מבקש שהוא יסביר לי למה זה לא יקרה.
ככה הלמידה של מילת היום מתחזקת עם הומור, הקשרים נוספים, וחשיבה עצמאית של אלון על משהו חדש
ואז אפשר לפתח דיון חדש על בעלי חיים צמחונים ואוכלי בשר....

תמיד אני בוחר מילים שמעבירות מסרים נוספים, למשל אמרתי "הגוף המת של האוגר" ולא "האוגר המת", כדי להעביר לו את הרעיון שאחרי המוות הגוף הוא כבר רק גוף, ולא האוגר שהיה קודם. זה גם יכול לנטרל את החרדה שקשורה במוות, כי הגוף של האוגר המת הוא עכשיו דבר נפרד בפני עצמו. ילדים בגיל 4 מודעים היטב למוות של בעלי חיים, מתעניינים בזה, וגם הרבה פעמים רוצים בעצמם להרוג חרקים. אז מוות הוא נושא לגיטימי ומעניין

חן

לקורסים קרובים של המרכז הקלק כאן

לקבלת עדכונים ומידע מקצועי