המרכז לגשטאלט יישומי 052-8134591

חדשות המרכז לגשטאלט ישומי

נפתחים שני קורס גשטאלט במרכז ובצפון ב 16.11 יפתח קורס גשטאלט מעגל החוויה האנושית במודיעין. בקורס נלמד מפת דרכים לאבחון להתערבות, ולהתמודדות עם מנגנוני הגנה של אדם.. ב 13.11 יפתח קורס גשטאלט "מי יושב על הכיסא הריק" בקריית ביאליק בצפון. בקורס נלמד את אחת הטכניקות החשובות והיעילות ביותר לפתרון קונפליקטים ודילמות, נושאים של מערכות יחסים, תקשורת עם הילד הפנימי, עבודה עם רגשות ועוד.

קורס גשטאלט - מעגל החוויה האנושית ב 16.11 יפתח קורס מעגל החוויה האנושית. בקורס נלמד איך ניתן לנתח כל רגע אנושי וללמוד ממנו על אופן ההתנהלותנו. איך לקדם אדם שנתקע באחד משלבי המעגל לכיוון השגת המטרה שלו הקורס מיועד למטפלים, מאמנים ומנחים מכל גישה וסוג פרטים בטל:052-8134591   ב 13.11 יפתח קורס גשטאלט "מי יושב על הכיסא הריק" בקריית ביאליק בצפון. בקורס נלמד את אחת הטכניקות החשובות והיעילות ביותר לפתרון קונפליקטים ודילמות, נושאים של מערכות יחסים, תקשורת עם הילד הפנימי, עבודה עם רגשות ועוד. פרטים בטל: 052-8134591



נפתחת קבוצת סופרויז'ן קבוצה קטנה ואישית המיועדת לתמיכה מקצועית במאמנים, מטפלים ומנחי קבוצות. פרטים נוספים בטל: 052-8134591 קורס גשטאלט "מי יושב על הכיסא הריק" בצפון. פרטים כאן קורס גשטאלט מעגל החוויה האנושית. פרטים כאן

חיפוש באתר

קטגוריות - הבלוג של יעל

תגיד תודה, היה יכול להיות גרוע יותר - על פרופורציות בחיים

 

ההשראה לכתיבת מאמר זה הגיעה מתמונה שנתקלתי בה בספר מבוא לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה.

הראו לאדם חצי כוס מים חצי ושאלו אותו מה הוא רואה?

הסתכלו בתמונה שלהלן, אני מניחה שהרעיונות המוצגים כאן אינם חדשים לכם, אך כדי מידי פעם להיזכר שהכול יחסי- או במילים אחרות- פרופורציות הן חלק מהדרך לאושר.



זאת אומרת, העובדה שאנו משווים למצב הקודם קובעת איך נתייחס למצב העכשווי,

אני מניחה שרובכם מכירים את הסיפור הזה: אדם הלך לרב והתלונן שהבית שלו צפוף מידי. עצת הרב הייתה להכניס את כל בעלי החיים הביתה, הכבשים, העיזים והתרנגולות וגם את הפרה ולחזור בעוד חודש.

חודש לאחר מכן, הגיע האדם שוב לרב והתלונן שוב כמה צפוף הבית. הפעם אמר לו הרב שהוא יכול להוציא את בעלי החים מהבית ולחזור בעוד שבוע. שבוע לאחר מכן הגיע האדם שוב לרב, ואמר לו - כמה מקום יש לי עכשיו בבית, הבית ממש מרווח.

האם יכול להיות שיש היבטים בחיינו בהם אנו רואים את חצי הכוס הריקה, משום שאנו משווים למצב קודם בו הכוס הייתה מלאה יותר?

דוגמאות:

"מה זה כל הקמטים הללו בפנים ובצידי הפה, פעם לא הייתי ככה" (הרי אם היית משווה לאיך תהיי עוד 10 שנים היית ממש מרוצה עכשיו)

"נמאס לי מהאוטו הישן הזה, הגיע הזמן להחליף" (אתה זוכר שפעם היה למשפחה שלכם רכב אחד?)

"עליתי במשקל 2 קילו, אני ממש מבואסת"(זוכרת שעד לפני שנה היית 10 ק"ג יותר)


הדשא של השני יבש יותר


כשההורים של פעם היו אומרים לילדים- תאכלו, הרי בסומליה אין אוכל, תעריכו את מה שיש לכם. אני זוכרת שיש ילדים שחשבו לעצמם. מה אכפת לי מה שקורה בסומליה, אני נמצא כאן ואני כבר שבע.

אנו נוהגים להשוות את עצמנו לקבוצת הייחוס שלנו, לדומים לנו, או לאלה שנרצה להיות דומים אליהם, וילדים בסומליה זה משהו רחוק ומעורפל.


ללכת על חבל דק - לאזן בין מקום לרגש לבין שינוי


לכל אחד לגיטימציה להתחבר לרגש, לא להסיט, לא להדחיק, ולא לספר סיפורים. ומותר להרגיש רע, כן, זה חוקי "להתבאס" וגם לתת לכל הרגשה לגיטימציה, לא הכול מצריך ייפוי וקישוט.

וכיצד גם מאפשרים למה שיש להיות, וגם מניעים את הרגש למקום חיובי יותר עבורנו?(רגש= אנרגיה בתנועה= e-motion))


האם הידיעה שיכול להיות גרוע יותר, מעודדת אתכם?


אני מכירה זוג בשנות ה-40 שלו (בגיל שכבר יש קצת פרופורציות על החיים). הגבר רוב הזמן נוסע בעולם, בכל פעם שיש ביניהם מחלוקות, מריבות וקונפליקטים. הבעל אומר לה:"אל תדאגי, אולי לא תצטרכי להתמודד עם העניין הזה עוד הרבה זמן, אולי המטוס שלי יתרסק", היא מהנהנת ונרגעת.

כן, סיפור אמיתי. הבעל קצת סרקסטי, אך בדרכו הוא מבטא רעיון שחלקנו מעדיפים להתעלם ממנו רוב הזמן. בכל רגע משהו יכול להשתבש, מחלה, מוות, אירוע לא צפוי. זה אמנם החלק הלא נחמד של החיים, אך זה גם קורה לפעמים. ואנשים שמאוד דואגים ממשהו בהווה, שוכחים שהכול יכול להשתנות, ואפילו להיות הרבה יותר גרוע.

אך את המאמר אני רוצה לסיים בנימה קצת יותר אופטימית ולהזכיר לכולנו את:


כוחה המופלא של הכרת תודה


מחקרים שונים מראים כי אנשים שמוקירים תודה הם אנשים שמחים יותר, בעלי מצב רוח טוב יותר, נותנים אמון רב יותר וגם מרגישים תמיכה רבה יותר מאחרים לעומת אנשים שאינם מוקירים תודה.

הכרת התודה היא לא תכונה ש"או שיש לכם או שאין לכם". גם אם אתם מתקשים לראות את החיובי בכל דבר, עדיין ניתן להתאמן ולהשתפר ביכולת שלכם להוקיר את הטוב בחייכם.

כדאי לנהל "יומן הכרת תודה".

ניתן לכתוב תודה על ההיבטים הבאים:

1. הכרת תודה לאנשים, מקומות, חפצים הנוגעים אלינו באופן ישיר .

2. הכרת תודה למובן מאליו שהוא ממש לא מובן מאליו- אנחנו נושמים, כל איברי בגוף במקום, יש לנו אוכל, וקורת גג וכו..

3. הכרת תודה גם לקשיים- מצבים אלה הם לעיתים קרובות מקפצה לצמיחה אישית, ואת זה אנחנו מגלים רק כשאנו בעיצומו או לאחר המשבר.

הדלאי למה אומר שכשאנחנו מפסידים, אל לנו להפסיד את השיעור.

ולסיום זכרו:"אנו נוטים לחשוב שאומללות מביאה אנשים להתלונן, אך ההיפך הוא הנכון – התלונות הן שגורמות לאנשים להיות אומללים." דניס פרגר.

תודה שקראתם את המאמר, תודה שאתם כאן, תודה על המשובים שאני מקבלת, ותודה על ההתייחסות שלכם.

ודבר אחרון לסיום סיומת, אל תשכחו, וחשוב מאוד שתזכרו להוקיר את עצמכם.

פרטים על הפעילות הקרובה כאן

נפתחת קבוצת סופרויז'ן למטפלים, מאמנים, מנחים ויועצים- פרטים כאן

לקבלת עדכונים ומידע מקצועי